ראשי > התיקון המשולש של האדם
התיקון המשולש של האדם
עיון מעמיק בדברי אללה בנקודה חשובה זו, כלומר, למידת כל צווי עשה ואל תעשה בהקשר לתיקון החיים הארציים של האדם והתקדמותו ההדרגתית ממצב הבהימיות למצב של תרבות ולאחר מכן עד לשלב הגבוה ביותר- המצב הרוחני. במקום הראשון, אללה בחסדו הדריך אותו אל מחוץ לחשיכה והעלהו מהמצב הפראי ע"י למידת חוקי מעשיו היום יומיים הרגילים וצורת חיי החברה. לפיכך התהליך מתחיל מהנקודה הנחותה ביותר מהתפתחות האדם, וראשית כל משרטטים קו הבחנה בין האדם לבין החיה הנחותה ממנו.
תהליך זה מלמד אותו את החוקים הבסיסיים של מוסר שאפשר להעביר תחת השם התנהגות חברתית. לאחר מכן, התהליך מחפש לשפר דרגה זו של מוסר ע"י ויסות התנהגויות האדם וויסות מעשיו, וכך הוא הופך אותם לתכונות מוסר עילאיות. שתי ההתפתחויות האלה מתייחסות לשלב אחד בלבד של התקדמות, ההבדל הוא בדרגה אחת. הבורא החכם של היקום סידר את מערכת ההתפתחות המוסרית בה יוכל האדם להתקדם ממצב נחות למצב רם יותר.
כעת אנו באים לשלב הבא של התקדמות כאשר האדם מאבד את עצמו באהבת אללה ובביצוע רצונו וחי כל חייו רק למען אדונו. שלב זה נקרא "איסלאם", המסמל את הכניעה וההתמסרות הטוטאלית לרצון ולשרות אללה ושכיחה עצמית מוחלטת.
{ بَلى مَنْ أسلم وجهه لله وهُوَ مُحْسن فله أجره عِندَ رَبِّه وَلا خَوْف عَلَيهِم وَلا هُم يحزنون } (البقرة:113)
{ אכן כל אשר נשא נפשו אל אלוהיו ועשה טוב, הנה לו שכר את אלוהיו ולא עליהם הפחד ולא עליהם היגון }(פרשת הפרה:113)
{ قُل إنّ صلاتي ونُسُكي ومَحْيايَ ومَماتي للهِ رَبّ العالمين(*)لا شَريكَ لهُ, وبذلك أمِرتُ وأنا أوّل المُسلمين }(سورةالأنعام:164-163)
{ אמור: תפילתי ועבודתי וחיי ומותי לאללה ריבון העולמים הם. אין לו שותף, וזה הוא אשר צויתי ואנוכי ראשון לתמימים עם אלוהים } (פרשת המקנה:164- 163)
כמו כן:
{ وأنّ هذا صِراطي مستقيماً فاتبعوهُ وَلا تتّبُوا السُبُل فتفرّق بِكُمُ عَنْ سبيلهِ }(الأنعام:11-10)
{ זהו הדרך הישר ולכו בו ואל תלכו בשבילים שיפרידו אתכם מדרכי אללה } (פרשת המקנה:11- 10)
{ قُل إن كُنتم تُحبّون الله فاتّبعوني يحبِبكُمُ اللّهُ ويغفرْ لَمُم ذنُوبكُم واللّهُ غفورٌ رَحيمْ }(آل عمران:32)
{אמור: אם ישכם אוהבים את אללה, לכו אחרי ואהבכם אללה וסלח לחטאותיכם ואללה סלח ורחום.} (פרשת בית עמרם:32)
כעת אתחיל לטפל בשלושת מצבי החיים אחד אחרי השני. אולם לפני שאתחיל בכך עלי לחזור לאזהרה כי המצב הפיזי של חיי האדם שהוא הגורם הדומיננטי בו "הרוח הסוררת" אינה יכולה, לפי דברי אללה, להיות מטופלת בבדידות מהמצב המוסרי. השאיפות הטבעיות של האדם והתשוקות והתאוות של הגוף ממוינות ע"י הקוראן הקדוש כתנאים פיזיים. תנאים אלה, כאשר הם פועלים תחת ויסות נכון ובתיאום, הופכות לאיכויות מוסר מצוינות. כמו כן קשה למתוח קו ברור בין תחומי המצב המוסרי והמצב הרוחני.
האדם עובר ממצב אחד למצב שני תוך כניעה מוחלטת של הנפש לאללה, טיהור מלא של הרוח, הרחקה מלאה של הנטיות הנחותות ובכך מגשימים האיחוד עם אללה ושלום מלא במצב של נאמנות מוחלטת, אהבה גדולה וכניעה טוטאלית לרצון אללה. איש אינו יכול להיות ראוי לכנוי אדם כל עוד לא הואצלו תנאיו הפיזיים ותכונותיו הגופניות לאיכויות מוסר, כי תשוקות ותאוות טבעיות הן משותפות לאדם ולחיות הנחותות, ואי אפשר להבחין ביניהם מלבד אותה האצלה ואותה התחלפות.
סתם אחיזה במספר קטן של תכונות מוסר למראית עין אינה ערובה לחיים רוחניים.
למשל, צניעות ורדיפת שלום והתרחקות מרע הן רק מעט מני רבות של תכונות טבעיות הנמצאים אצל אנשים חסרי ידע החשיבות הערכים המוסריים או הרוחניים. לא מעט חיות, למשל, תמות ולא מזיקות וחסרות נטיות גסות וברבאריות, וכאשר הן מאולפות הן כלל וכלל אינן אכזריות ותוקפניות, ועדיין טעות לייחס להן תכונות מוסריות. בדומה לכך איש המאמין באמונות חשכות ותפלות, ואף לפעמים אדם פושע עושה- רע יכול להחזיק בתכונות כאלה.
אפשר גם שיהיה אדם כה רך- לב שלא יוכל לסבול הריגת תולעת שבתוך פצעיו במעיו או בקיבו. לפעמים רוך- לב מביא לידי התנזרות מהשימוש בדבש או במושק כדי לא להיות מעורב בפיזור הדבורים או בהריגת היעלים. יש גם אנשים כה רחמניים אשר נמנעים אפילו מהשימוש בפנינים או במשי כי הסגתם כרוכה בהרס חיות ותולעים. אנשים רכי לב העדיפו לסבול כאבים קשים ולא להניח עלוקות על גופם להקל את סבלם וכאבם כי הדבר מביא להמתת העלוקות. אפשר גם לדמיין כי רגש הרכות יכול לצמוח באדם כה חזק עד שהוא נמנע משתיית מים ובכך הוא שם קץ לחייו ובלבד לא להרוס את החיידקים שבמים.
אני מניח כי רק אדם טיפשי יחשוב כי ההתנהגות הנ"ל היא תוצאה של מהות מוסרית. האם כך תטוהר הרוח מכל שחיתויות פנימיות שהן מכשולים בדרך להכרת אללה. התמימות והשלומיאליות הנמצאות בקרב חיות ועופות במידה רבה יותר מאשר בקרב בני אדם אינן יכולות להיות האמצעי להשגת דרגת השלמות הרצויה זה אף בניגוד לטבע ולחוקיו. זה דוחה את הברכות ואת החסד אשר התברכנו בהם מהבריאה הטבעית. אנו לא נוכל להגיע לשלמות רוחנית כל עוד לא הביאנו לידי פעולה את כושרינו הטבעיים בתחומים המתאימים והרצויים וכל עוד לא צעדנו בהתמדה ובנחישות בדרך שאללה קבע לנו וכל עוד לא התמסרנו כליל לרצונו.
זהו האדם הרוחני הדומה לדג שהוקרב על מזבח בידי אללה דג החי במימי אהבת השם.
לסיכום. כפי שכבר הוזכר ישנם שלושה גורמים המקימים את הטבע המשולש של האדם: הנפש הסוררת, הנפש המאשימה והמוכיחה את עצמה והנפש השלווה. ובהתאם לכך ישנם שלושה שלבים להתהוות שלושת הגורמים האלה. בשלב הראשון אנו מטפלים בפראי אדם בורים שמחובתנו להעלות למצב של ישות מתורבתת ע"י לימודם החוקים החברתיים המווסתים את קשריהם ההדדיים. לכן, בשלב הראשון בחינוך פראי האדם מלמדים אותם לא להלך ערומים או לאכול נבלות ופגרים, או להתמכר במעשים ברבריים. זה הוא השלב הנמוך ביותר בהתהוות האדם. באינוש אנשים שעד כה לא ירד עליהם קרן אור של תרבות, יש צורך, בראש ובראשונה, להביא אותם לשלב זה ולהביא אותם להיכרות לכללים אלמנטריים של מוסר.
וכאשר ילמד הפרא אדם את יסודות המגע החברתייים, יהיה מוכן לשלב השני של ההתהוות. אז הוא לומד את תכונות מוסר נשגבות ועילאיות המיוחסות לאנושות. אלה שכבר רכשו מוסר מצויין יוכנו לשלב השלישי, ולאחר שהם מגיעים לשלמות חיצונית הם יטעמו את טעם ההתאחדות והאהבה של אללה. אלה הם שלושת השלבים אשר הקוראן קבע לנודד אשר חפץ ללכת לאורך הדרך המובילה לאללה.
