שלישית, מאמין אני באיסלאם מאחר ודת זו מלמדת שאין ניגוד בין דבר ה' לבין מעשיו וכך פותרת היא את הסתירה - אם אפשר להניח כך- בין מדע לדת. אין היא דורשת ממני להתנכר לחוקי הטבע ולהאמין לדברים המתנגדים להם. אדרבא, היא דוחפת אותי ללמוד חוקים אלה ולהפיק מהם תועלת. היא מלמדת שמאחר וההתגלות באה מה' והוא בורא העולם, לא יכולה להתקיים כל סתירה בין מעשיו לבין דבריו. היא מזמינה אותי, אם כן, על מנת להבין גילויים ללמוד את דבריו; וזאת מספקת את שאיפתי להשכלה.      
 
רביעית, מאמין אני באיסלאם מאחר ודת זו אינה מבקשת לכבוש את יצריי הטבעיים, אבל  מדריכתם לאפיקים נכונים. אין היא מגבילה כליל את יצריי ולהפכני לאבן, ולא הופכת אותי לחיה ע"י הפקרתם; אבל בדומה למהנדס מים מומחה המרסן מי נחלים ומזרימם לתוך תעלות השקיה ומביא על ידי כך שגשוג ופריחה לשטחים נרחבים, הופכת דת זו יצריי, על-ידי פיקוח מתאים והדרכה, לתכונות מוסר עליונות. אין היא אומרת לך: ה' נתן לך לב אוהב ואוסרת עליך בחירת  בן-זוג או בת-זוג. ואין היא לוחשת שה' בירך אותך בחוש הטעם וביכולת להעריך מטעמים אבל  אסר עליך אכילתם. אדרבא, היא מלמדתני לאהוב בצורה טהורה ונקייה, להבטיח, דרך צאצאיי,  המשך קיום מחשבותיי והחלטותיי הטובות. היא מתירה לי מטעמים אבל בגבולות מסויימים, שלא  ארעיב את זולתי. לכן, על-ידי הפיכת יצריי לתכונות - מוסר עילאיות מספקת דת זו את אנושיותי.
 
 חמישית, מאמין אני באיסלאם כי דן הוא בהגינות ואהבה לא רק כלפיי, כי  אם כלפי העולם כולו.  דת זו מלמדתני לא להסתפק במילוי חובותיי האישיות בלבד, כי אם דנה היא גם על התנהגותי  ההוגנת כלפי הזולת, ולמטרה זו מציידת אותי היטב בהדרכה הנכונה. לדוגמה מפנה היא את  תשומת לבי לזכויות ההורים ולחובות הילדים. היא מצווה על הילדים לנהוג  בצניעות ובאדיבות  כלפי ההורים והופכת את הילדים ליורשיהם. מצד שני היא דורשת מההורים אהבה וחיבה כלפי  הילדים וקובעת שמחובתם לגדלם ולחנכם, לציידם במעלות טובות ולדאוג לבריאותם. בדומה,  תובעת היא יחס אוהד בין בעל ואשתו, היא דורשת מכל אחד מהם התחשבות בצרכי השני  ומשאלותיו והתנהגות חביבה הדדית. זאת הודגשה יפה מפי מייסד האיסלאם באומרו: האדם אשר  מענה את אשתו ביום ואוהבה בליל נוהג בניגוד גמור ליופי טבע האדם. הוא גם אומר: הטובים  שבכם הינם אלה המטיבים כלפי נשותיכהם. ושוב אומר: אישה שבירה כזכוכית; על הגברים,איפוא, לנהוג בנשים בעדינות ורכות כאילו אחזו בכלי זכוכית. האיסלאם השאיר קווים מיוחדים  לחינוך בנות. הנביא הקדוש אמר: האדם אשר מגדל את בתו ונותן לה חינוך טוב, מבטיח לעצמו  מקום בגן עדן. האיסלאם הפך בנות ליורשות ההורים ביחד עם הבנים.
 

 מירזא בשיר אלדין מחמוד אחמד הח'ליף השני של מייסד העדה האחמדית (היושב באמצע)

שוב הניחה דת זו חוקים הוגנים להדרכת השליטים ומקבלי החוק. אומרת היא לשליטים: השלטון שהושם בידכם אינו קניין פרטי, כי אם אימון: עליכם למלא חובתכם כמיטב יכולתכם כאנשים רמי מעלה וישרים, עליכם לנהל את השלטון בהתייעצות מתמדת עם העם. אומרת היא לעם: כוחכם לבחור שליטכם הינו מתת ה'; עליכם להיזהר וליפות כוחם של האנשים המתאימים; אחרי מסירת הסמכות עליכם לשתף פעולה ולא להתמרד עליהם, כי אחרת הרי תהרסו מעשי ידיכם. 
 
דת זו אף קבעה את זכויותיו וחובותיו של המעביד ושל העובד; אומרת היא למעביד: עליך לתת את מלוא השכר לעובד אף טרם תיבש זיעתו; אינך צריך להביט מלמעלה על עובדיך, אחיך הם, ומחובתך כלפי ה' לדאוג  להם בהיותם האחראים האמיתיים לשיגשוגך. עליך, אם כן, לנהוג נכונה ולא להרוס את משענתך ובסיס כוחך; אומרת היא  לעובד: אם מועסק אתה לביצוע עבודה, עליך למלא את חובתך בהגינות, השגחה  ומסירות.
                                                          
אומרת היא לכל אלה שנתברכו בשפע בריאות וכוח פיזי: אל תדכאו את החלש ואל תנהגו בבוז כלפי אלה הסובלים מהפרעה מסוימת, כי מצבם של אלה עשוי לעורר רחמנות ולא בוז.
 
אומרת היא לעשיר: הוטלה   עליך החובה לדאוג לעני, עליך להפריש חלק מרכושך מדי שנה בשנתה למען ישמש לביטול העוני והדלות, להתקדמותם של מחוסרי האמצעים.
 
מורה היא לא להחמיר מצבו של העני על-ידי מתן הלוואות בריבית, כי אם להושיע במתנות חינם, הלוואות חופשיות, על מנת להדגיש שעושר לא ניתן לאדם כדי לאפשר חיי מותרות, כי אם בכדי לקדם האנושות כולה ועל-ידי  כך לזכות בגמול בעולם הזה והבא. מצד שני, מורה היא לעני לא לקנא ולחמוד רכוש הזולת, כי רגשות אלה משחירים את הדעת ומונעים מן האדם התפתחות כל אותן המעלות שנתברך בהן. היא קוראת, אם כן, לעני להפנות לבו להתפתחות כישרונותיו – מתת האל, על מנת לקדמם בקו תועלתי.
 
היא פונה לשלטונות להקל על התקדמותם של חוגי העניים בחברה ולא להרשות ריכוז כוח ועושר בידיים מועטות. מזכירה היא לכל אלה, שאבותיהם השיגו כבוד ושם כתוצאה ממאמצים אצילים, שמחובתם להמשיך בדרך זו בכוחות עצמם, ומזהירה אותם מפני זילזול בזולת שלא נתברך באותה מידה, כי ה' ברא את האנשים שווים; היא מזכירה להם שה' שהביא עליהם ברכה יכול גם להביא ברכה גדולה יותר על אחרים, וכי אם ישתמשו במעמדם לרעה יחטאו כלפי אלה שלא נתברכו באותה מידה, ויניחו על-ידי כך אותם יסודות לחטאים נוספים כלפי עצמם על-ידי אותם האנשים שכלפיהם הם חוטאים כעת. על-כן אל יתגאו בעושרם כי אם בהושיעם לאחרים לתפוס עמדה, כי הגדולה האמיתית שייכת רק למנסה להעלות לגדולה את אחיו הנכשל.
 
האיסלאם מורה ששום אומה לא צריכה להתקיף אחרת ולא מדינה את אחותה, כי אומות ומדינות ישתפו פעולה למען קידום האנושות כולה. אוסרת היא איחוד אומות מדינות ואנשים לקשור קשר נגד אומות, מדינות או אנשים בודדים, מאידך גיסא, מורה היא כי על אומות, מדינות ואנשים להסכים ביניהם להגביל איש את רעהו מלהתקיף, ולשתף פעולה לקידום המפגרים. מוצא אני שהאיסלאם מספק תנאיי שלום ושלווה לי ולכל אלה אשר ירצו ללכת בדרך המתוארת על ידי דת זו, באשר יהיו ויחיו.

באשר אפנה, מוצא אני שהאיסלאם שימושי ומועיל במידה שווה לי ולמשפחתי, לשכני, לעמים אשר ידעתי מהם ולא שמעתי עליהם, לאנשים ונשים, למבוגרים ולצעירים, למעסיק ולמועסק, לעשיר ולעני, לאומות גדולות וקטנות, לאינטרנציונליסטים וללאומניים וכי מניח הוא יחס ודאי ובטוח ביני לבין בוראי.  אני מאמין בדת האיסלאם ואיך אוכל, אם כן, לוותר עליה ולקבל על עצמי דת אחרת?