העולם אינו מסוגל לקבל אותי, מכיוון שאינני שייך לעולם זה. אך אלה שנחנו במידת עולמות אחרים הם אלה שמקבלים ויקבלו אותי. הדוחה אותי, דוחה את השולח אותי, והנמשך אלי נמשך אל זה שאני מכבד. אני נושא את הלפיד שיאיר את כל המתקרבים אלי, אך הנושא חשדות וספקות ובורח יהיה חשוף לחשכה. אני מעוזה של תקופה זו, הנכנס לעדתי יהיה מוגן מפני גנבים, שודדים וחיות רעות.
(רוחאני קאזאין כרך 3 עמ'34: פתח-איסלאם עמ' 34)
קורא אני לחזות באלוהים הכל-יכול, האוחז את חיי בידו, אשר בהשוואה לכל נפש אחרת חנן אותי ביכולת גדולה לאין-ערוך ובגישה להבנה ולחכמה העמוקה של הקוראן הקדוש.
אם מישהו מהמאולווים (תלמיד-חכם מוסלמי מסורתי) המתנגדים לי בתגובה להזמנותי החוזרות היה מנסה להאיר אותי יותר בהסברת הקוראן הקדוש, היה אלוהים לבטח מכשיל את נסיונותיו וחושף את בורותו. לכן, הבנת הקוראן אשר הוענקה לי היא אות מאלוהים, הנעלה, ובוטח אני לחלוטין בנדיבותו של אללה, שבקרוב יחל העולם לראות כי צודק אני בטענתי זו.
(רוחאני קאזאין כרך 2 עמ' 41: סיראג'-אל-מוניר עמ' 41)
אני לא לבד. אלוהים נמצא איתי. איש לא יכול היה להיות קרוב אלי ממנו נפש אוהבת, הנכונה תמיד לשרת את מטרתו בסבל, כך שעלי לבצע במסירות ובכנות שרותים בולטים למען האמונה ולהביא נצחון בכבושים (רוחניים) גדולים למען האיסלאם. הוא הטיל עלי את התפקיד של השגת כל זה, ואף אחד לא יכול לגרום לי לחדול מלממש מטרה זו.
(רוחאני קאזאין כרך 5 עמ' 35: איינה כאמאלאתי-א-איסלאם עמ'35)
צריך היה להיות לאדם הצדיק די בכך שיבחין כי אלוהים המטיר ברכות כאלה על פנימי וחיצוני, על גופי ונשמתי, עד כי איני מסוגל למנות אותן. צעיר הייתי כשטענתי שאני התקבלתי מהתגלות השכנה. כעת הזדקנתי. יותר מעשרים שנה חלפו מאז תחילת דרישותי להכרה. ידידים יקרים רבים שהיו צעירים ממני הלכו לעולמם, אך הוא הבטיח לי שיבה טובה זו. הוא נשאר יועצי הנאמן (די היה לי בעזרתו) בכל מצבי הסכנה. אמור לי, האלה מאפייניהם של אלה המייחסים דברים לא נכונים לאללה?
(רוחאני קאזאין כרך 11 עמ' 50: אנג'אם-א-אתאם)
