התגלות השכינה (מדברי מייסד העדה)

כאשר מתכוון אללה הכל-יכול ליידע את עבדו בעניין הנוגע לתחום הלא-נודע, בין אם הוא עושה זאת בתגובה לתפילת עבדו או מעצמו, מביא הוא אותו למעין חוסר-הכרה ולפתע הוא מאבד קשר עם הסובב אותו. במצב זה, הוא מאבד אפילו את המודעות לקיומו שלו. כצוללן הצולל אל קרקעית בריכה, הוא שוקע וטובע במצב של חוסר-אנוכיות, חוסר מודעות וחוסר-הכרה. כאשר בסופו של דבר עולה הוא לפני השטח, כצוללן שחוויתו דומה לזו שלו במידה רבה, ממצב זה של תת-מודע, הוא נעשה מודע לתהודה בתוכו.

 

בעת שנמוגה תהודה זו, הוא נעשה מודע לנוכחותיה של התקשרות נעימה מאד, הרמונית ובעלת קסם עילאי. התנסות זו היא כה זרה ומעוררת-יראה עד כי תאורה במילים הוא מעבר ליכולתו. חוויה זו היא המגלה את קיומו של נהר זורם של חכמה פנימית. באמצעות חוויה זו הקרובה לתת-ההכרה מקבל עבד האל מן האל תשובות לכל תפילותיו בקול נעים ובעל עדנה גדולה מאד. ואז, בתגובה לכל שאלה המתעוררת במצב זה דמוי תת-ההכרה, מגלה לו אללה ידע עמוק כל כך עד כי בלתי אפשרי הוא לאדם לגלותו בדרך אחרת. זה כשלעצמו נובע מכך שרכש אמונה גדולה יותר באללה והבנה טובה יותר של דרכיו המופלאות. תפילת האדם ותגובת האל עליה בדרך של גילוי עובדת היותו התכלית האמיתית של עבודת הקודש היא חוויה המאפשרת לאדם לראות את אללה כאילו היה רואה אותו בעולמנו; כך הוא מתחיל להשתייך לשני העולמות בעת ובעונה אחת.
(רוחאני ח'אזיאן כרך 1 עמ' 260-262 הערת-שוליים: בראהין-א-אחמדיה).

 

בצורה אחרת של התגלות, שאינה קשורה בהתנסותו של הלב, שומע אדם קול מבחוץ כאילו היה מישהו מדבר אליו מאחורי וילון. קול זה נעים מאד ועליז וקולח בקצב תוסס במידת מה במלאו את הלב בהתענגות עילאית. מוחו של האדם יכול היה להיות שקוע במחשבות עמוקות עם הישמעו הפתאומי של הקול. אחרי שומעו את הקול הזה, הוא נותר תוהה מניין בא ומי הוא שפנה אליו . אז מתבונן הוא אנה ואנה כאדם מופתע ואז מתחיל הוא להבין שהקול בקע מגרונו של מלאך. קול חיצוני זה נשמע לעיתים קרובות ונושא עמו בשורה משמחת בזמן שבו הפריז אדם בדאגותיו והיה מלא בצער בשל בעיה כלשהי.
(רוחאני ח'אזיאן כרך 1 הערת שוליים: עמ' 195-196 בראהין-א-אחמדיה).

 

אללה הכל-יכול חילק את עולמו המופלא לשלוש קטיגוריות. הראשונה, העולם שהוא גלוי וניתן לתפיסה בעזרת עיניים, אזניים ואיברי-חושים אחרים, ישירות או בעקיפין בסיוע מכשירים.
השניה, העולם החבוי שאפשר להבינו בעזרת הסקת מסקנות מסברות כלליות שונות ומהשערות.
השלישית, העולם השוכן עוד רחוק יותר מן העולם החבוי, שכה קשה לתפוס אותו והוא כמעט מעבר לגבולות הדמיון. מעטים הם המודעים לקיומו. זהו עולם מעורפל מאד שלא ניתן לתפיסה בדרך הגיונית והוא רק פרי הדמיון. לאדם יכולה להיות גישה אליו רק בעזרת חזון דתי או התגלות השכינה או מילה מאללה ולא בשום דרך אחרת. כפי שברור מרצונו הבלתי משתנה של אללה המתבטא בטבע, אדם יוכל להבין בבטחון שכפי שאללה העניק לאדם מנגנון להבנת שתי הקטגוריות הראשונות של יצירתו המזכרת לעיל, כך צריך היה להעניק לאדם את המנגנון והכלים לתפיסת העולם שהוא יצר הנזכר תחת הקטגוריה השלישית. והמנגנון (כפי שכבר הזכרנו) כולל בתוכו חזון דתי, התגלות השכינה ואת דבר-אללה. צורת התקשרות זו לעולם לא יכולה להתפס כאילו היא לא פועלת או שחדלה מלהתקיים בתקופה כלשהי. יתר על כן, לאלה אשר מילאו את התנאים המוקדמים היא הוענקה תמיד ותמשיך להיות מוענקת להם ולדומיהם.
( רוחאני ח'אזאין כרך 2 : סורמה קאשמה-א-אינה עמ' 127)