ביקורו ההיסטורי של מנהיג העדה האיסלאמית האחמדית העולמי בגבעת הקפיטול בוושינגטון


ב-27 לחודש יוני 2012 אירוע היסטורי התקיים בגבעת הקפיטול בוושינגטון די.סי. כבוד מירזא מסרור

אחמד(אאבא) , הח'ליף החמישי של המשיח המובטח ראש העדה האיסלאמית האחמדית , נשא נאום

בפני אנשי קונגרס מובילים, סנאטורים, שגרירים, צוותי הבית הלבן ומחלקת המדינה, מנהיגי

האן.ג'י.או., מנהיגי דת, פרופסורים, יועצי מדיניות, נושאי משרות, חברי הסגל הדיפלומטי, נציגים של

צוותי חשיבה ושל הפנטגון  ועיתונאים מהמדיה.

 

 

המפגש, הראשון מסוגו, נתן הזדמנות לכמה מנהיגים בעלי השפעה בארצות הברית, כולל כבוד גב'

נאנסי פילוסי, המנהיגה הדמוקראטית בבית הנבחרים, לשמוע ממקור ראשון המשנה האיסלאמית על

השלום העולמי. אחרי הנאום, הוד קדושתו נלקח לסיור בבניין גבעת הקפיטול בטרם שנלקח  לבית

הנבחרים שם  נרשמה החלטה לכבוד בקורו בארצות הברית.

 

 

בפתיח ההחלטה נאמר:   "מברכים את הוד קדושתו כבוד מירזא מסרור אחמד המנהיג הרוחני

ןהאדמיניסטרטיבי של העדה האסלאמית האחמדית העולמית בבואו לוושינגטון די. סי., ומוקירים את

מחויבותו לשלום העולמי, לצדק, לאי- אלימות, לזכויות האדם, לחופש הדת ולדמוקרטיה ."

 

 
הסנאטור רוברט  קייסי (US-PA)   בירך את הוד קדושתו בבואו לארצות הברית ואמר כי הוא מאוד

מעריך שהזדמן לו לפגוש אותו. הוא אמר: " הוד קדושתו! ברצוני להודות לך על מנהיגותך הגדולה ועל

מחויבותך לשלום, לסובלנות ולצדק." חבר הקונגרס המוסלמי הראשון, קיית' אליסון (US MN-5)  אמר

כי ארצות הברית "התכבדה בנוכחות הוד קדושתו ". הוא אמר גם כי "העדה האחמדית, בזכות מוסד

הח'ליפות, הביאה ברכה אמיתית לעמנו בארצות הברית."    

 


 
חבר הקונגרס בראד שרמן (US CA-27)  אמר כי הוא היה אמור להציג את החלטת קבלת הפנים של

הקונגרס לבואו של הוד קדושתו כבוד הח'ליפה לארצות הברית בבית הנבחרים מיד אחרי האירוע. הוא

גם אמר כי הוד קדושתו הוא " דוגמא לסובלנות לעולם כולו." קתרינה לאנטוס יו"ר נציבות ארצות

הברית של חופש דת בינלאומי (USCIRF) אמרה כי היא הרגישה כי האולם בכללותו היה גדוש "ברכה

מיוחדת וללא ספק זאת השתקפות לברכה אשר הוד קדושתו מביא לקפיטול." היא המשיכה ודיברה על

המשך הרדיפות נגד המוסלמים האחמדים בכמה ארצות והוקיעה אותן.

 

 

חבר הקונגרס פראנק וולף (VA-10)  בירך את בואו של כבוד מירזא מסרור אחמד(אאבא) לארה"ב

ואמר כי העדה האסלאמית האחמדית מוכנה תמיד לתמוך בכל מאמצי זכויות האזרח. חבר הקונגרס

מייק הונדה (CA-15)  דבר על שמחתו לפגוש את הוד קדושתו באופן פרטי יום קודם בערב במסגד

בית אל-רחמן. הוא אמר כי הוא מקווה כי האחמדים יזכו תמיד לבטחון בארצות הברית כדי שיוכלו

להמשיך בהפצת שליחותם לשלום.

 

 

לאחר מכן, קמה חברת הקונגרס זו לופגרן(D-CA)    והגישה שי להוד קדושתו עותק מהחלטת

הקונגרס המיוחדת. מנהיגת הדמוקרטים, חברת הקונגרס נאנסי פלוסי אמרה כי היא גאה שקבלת

פנים אשר ניתנה לכבוד מירזא מסרור אחמד(אאבא) הייתה מטעם שתי המפלגות.

 

 

היא אמרה כי הנהגתו של כבוד מירזא מסרור אחמד התאפיינה  ב"חוכמה ובחמלה". היא ציינה עוד כי

על אף הרדיפות  הקשות (נגד האחמדים), "הוד קדושתו נמנע מלנקוט בצעדי אלימות ונקמה". רשימת

הנוכחים בגבעת הקפיטול כללה מאה ותשעה עשר שמות נכבדים.

 

 

הנאום המרכזי נישא ע"י כבוד מירזא מסרור אחמד אאבא, ראש העדה האיסלאמית האחמדית

העולמי, בשעה 10:30 בבוקר. להלן מובא התמליל של הנאום ההיסטורי של כבוד מירזא מסרור

אחמדאאבא, ראש העדה האסלאמית האחמדית העולמית בגבעת הקפיטול, בוושינגטון די. סי. :

 

בשם אללה הרחמן והרחום.
כל האורחים הנכבדים – אל-סלאמו עלייקום ורחמתול אל-לאהי וברקאתוהו- שלום עליכם כולכם וחמלת 
אללה וברכותיו.

 

לפני שאמשיך, ברצוני תחילה בהזדמנות זו להודות לכם שנתתם מזמנכם ובאתם לשמוע את אשר אני

רוצה לאמור. נתבקשתי לדבר על נושא מאוד חשוב ורב היקף. לנושא יש היבטים שונים ולכן קשה לי

לכסות את כל ההיבטים בזמן הקצר המוקצב. הנושא הוא כינון השלום העולמי. בהחלט,  זה הנושא הכי

חיוני והכי מלחיץ שעומד בפני העולם היום. ובכן, ובגלל קוצר הזמן, אני אתן בקיצור את נקודת ראות

האיסלאם לכינון שלום מתוך יחסים צודקים ושווים בין העמים.  


 

האמת היא כי שלום וצדק אינם נפרדים – אין האחד יכול להתקיים בלי האחר. בהחלט, עקרון זה הוא

דבר שכל בר- דעת וכל חכם מבין. אם נניח בצד אלה הנחושים בדעתם ליצור אי סדר ושחיתות בעולם,  איש אינו יכול לטעון כי בשום חברה, ארץ או אפילו בעולם כולו, כי יכול להיות שחיתות ואי סדר או העדר  שלום כשיש צדק וטיפול הוגן. אף על פי כן, אנו מוצאים במקומות שונים בעולם כי אי סדר והעדר שלום  הם נפוצים. שחיתויות כאלה אפשר לראות בפנים והן בחוץ בצורת יחסים בין עמים שונים.

 

אי סדר ומריבה כזאת על אף כל הממשלות טוענות כי הן נוקטות מדיניות המבוססת על צדק. כולם

טוענים כי מטרתם  העיקרית היא כינון השלום. יחד עם זה, באופן כללי, יש ספק קטן כי האי שקט

והחרדה מתרבים בעולם וכך האי סדר נפוץ. זה מוכיח בבירור כי אי-שם לאורך הקו, דרישות הצדק אינן

מוגשמות. לכן, יש צורך דחוף להשתדל להפסיק את האי-שוויון בכל מקום ובכל עת שיימצא. כך, כראש

העדה האיסלאמית האחמדית העולמית, ברצוני לדבר על הצורך ועל הדרכים להשגת שלום מבוסס על

צדק. העדה האיסלאמית האחמדית הנה עדה דתית טהורה.

 

אנו מאמינים בתוקף כי המשיח והרפורמאטור שהיה אמור להופיע בתקופה הזאת ולהאיר את העולם 

בתורת האיסלאם כבר אכן הופיע. אנו מאמינים כי מייסד העדה שלנו, כבוד מירזא ע'ולאם

אחמד(עה"ש) מהעיר קאדיאן (שבהודו) היה אותו משיח מיועד ואותו רפורמאטור, וכך אנו קיבלנו אותו.

הוא לחץ על מאמיניו לפעול ולהפיץ את תורת האיסלאם האמיתית והנכונה המבוססת על הקוראן

הקדוש. לכן, כל דבר שאני אומר ביחס לכינון השלום, וביחס לבניית קשרים בינלאומיים, יהיו מבוססים

על יסודות קוראניים.

 

 

ביחס להשגת שלום עולמי, אתם מביעים את דעותיכם בקביעות, ואכן אתם עושים מאמצים כבירים.

מוחותיכם היצירתיים והאינטליגנטיים מרשים לכם להציג רעיונות, תוכניות גדולות וחזון של שלום אמיתי.

לכן, נושא זה אינו דורש ממני לדבר מההיבט החומרני או ההיבט הפוליטי, אבל במקום זה התמקדותי

כולה תתבסס על איך לכונן שלום מבוסס על דת. למטרה זו אני, כפי שאמרתי קודם, הולך להציג כמה

קווים מנחים מבוססים על תורת הקוראן.

 

תמיד חשוב לזכור כי הידע האנושי והאינטלקט אינו מושלם, אלא לאמיתו של דבר הוא מוגבל. לכן בזמן

קבלת החלטות או עיצוב מחשבות, לעתים קרובות גורמים מסוימים  נכנסים למוחות האנושיים, העלולים

להאפיל על השיפוט או להוביל את האיש העוסק בעניין להתמקד בהגשמת תועלות וזכויות אישיות

ואנוכיות. בסופו של דבר, זה עלול להוביל לתוצאה לא צודקת להחלטה שנתקבלה. אולם החוק האלוהי

הוא מושלם, ולכן לא קיימים אינטרסים מושקעים או אספקות לא הוגנות. זה כי אלוהים חפץ בטובת

בריותיו. ולכן, חוקיו מבוססים לגמרי על הצדק.

 

היום שבו האנשים בעולם יכירו ויבינו את הנקודה המכרעת הזאת יהיה היום שבו הונח היסוד של שלום

עולמי אמיתי ובר-קיימא. אחרת, אנו נמשיך לראות כי על אף המאמצים האינסופיים הנעשים לכינון

שלום עולמי, עם זאת, אין באפשרותם להביא לתוצאות כדאיות.

 

עם סיום מלחמת העולם הראשונה, מנהיגים של כמה מדינות חפצו בטובת העולם ולכינון יחסי שלום

עתידיים בין כל העמים. וכך, ובמאמץ להשגת שלום עולמי נוסד חבר הלאומים. מטרתו העיקרית הייתה

לשמור על שלום עולמי ולמנוע את התפרצותן של מלחמות עתידיות. למרבה הצער, בכללים של החבר

ובהחלטות שהעביר היו פגמים וחולשות;  וכך  הם לא הגנו בשוויון על הזכויות של כל האנשים והעמים.

מאידך, וכתוצאה מאי השוויון שהיה, השלום לא שרד לאורך זמן ושבק חיים. ומאמצי חבר הלאומים

כשלו, וזה הוביל למלחמת העולם השנייה.

 

אנו כולנו מודעים להרס ולשסע שאין כמוהם שנתגלעו כאשר 75 מיליון אנשים איבדו את חייהם

במלחמה, וביניהם רבים שהיו אזרחים חפים מפשע. המלחמה ההיא דייה כדי לפקוח את העיניים של

העולם. היא הייתה צריכה להיות אמצעי לפתח מדיניות חכמה המעניקה לכל הצדדים את זכויותיהם

הראויים, המבוססים על צדק, ובכך תוכיח להיות אמצעי לכינון שלום בעולם. ממשלות העולם אז עשו

מאמץ במידה מסוימת להשתדל לכונן שלום. ומכאן קם ארגון האומות המאוחדות. אלא, עד מהרה

התגלה בבירור כי הארגון לא יכול להגשים את המטרה האצילית והנעלה שלמענה הוא הוקם. אכן,

היום ממשלות מסוימות מצהירות באופן גלוי שמוכיח את כישלונו. 

 

 

מה אומר האיסלאם לגבי יחסים בינלאומיים המבוססים על צדק שהוא אמצעי לכינון שלום? אלוהים

הכל-יכול מבהיר בקוראן הקדוש כי כל עוד הלאומניות והרקעים האתניים פועלים כאמצעי של זהות, הם

לא יזכו ולא יעניקו תוקף להקים עליונות מכל סוג שהוא (אל-חוג'וראת 12:49). הקוראן מבהיר כי כל

בני האדם שווים הם. יתרה מזו, בדרשתו האחרונה של הנביא מוחמד(עה"ש) שנשא, הוא הורה כי

הערבי אינו עולה על הלא ערבי וכי הלא ערבי אינו עולה על הערבי. הוא לִמד כי האדם הלבן אינו עולה

על האדם השחור וכי האדם השחור אינו עולה על האדם הלבן. ובכן, ברור כי לימוד האיסלאם כי

האנשים של כל העמים ושל כל הגזעים שווים הם. ברור גם כי צריך להעניק זכויות שוות לכל האנשים

ולעמים ללא כל אפליה.

 

עם זאת, אנו מוצאים חלוקה והפרדה בין אומות חזקות וחלשות. לדוגמא, באו"ם אנו מוצאים הבחנה בין

ארצות מסוימות. לפי כך, במועצת הביטחון יש כמה חברות קבועות וכמה חברות לא קבועות. חלוקה זו

הוכיחה להיות מקור פנימי של חרדה ותסכול וכך אנו שומעים באופן קבוע דיווחים של מדינות דעות

קדומות. זהו המפתח ועקרון הזהב המניח את הבסיס להרמוניה בין קבוצות ועמים שונים, ולהשגת שלום  עולמי. מסוימות מוחות נגד אי השוויון הזה.

 

האיסלאם מלמד צדק ושוויון מוחלט בכל העניינים וכך אנו מוצאים עוד הנחיה מאוד מכרעת בפרק 5

פסוק 3 בקוראן הקדוש (אל-מאאידה 3:5). בפסוק הזה נקבע כי כדי לציית באופן מלא לדרישות של

צדק, יש צורך לנהוג בהגינות ובשוויון עם כל האנשים אפילו עם אלה שהולכים כלפיך מעבר לכל

הגבולות בשנאה ובאיבה. הקוראן מלמד כי בכל מקום מי שמייעץ לך לכיוון הטוב ומידות טובות, אתה

צריך לקבל את זה, ובכל מקום מי שמייעץ לך להתנהגות חוטאת או לא צודקת, אתה צריך לדחות

אותה.

 

השאלה שעולה באופן טבעי היא  מה הוא הסטנדרט של צדק הנדרש על ידי האיסלאם?  בפרק 4

פסוק 136, הקוראן הקדוש אומר גם אם עליך להעיד נגד עצמך, או נגד ההורים שלך או היקירים

ביותר שלך, אז אתה חייב לעשות זאת כדי לקיים את הצדק ולקיים את האמת(אל-ניסאא 136:4)..

מדינות חזקות ועשירות לא צריכות לגזול את זכויותיהן של מדינות עניות וחלשות במאמץ לשמר את

הזכויות שלהם, וגם לא צריכות להתנהג, שהן מתמודדות עם המדינות העניות,באופן שלא כדין.  מצד

שני, המדינות העניות והחלשות לא צריכות לחפש כדי לפגוע במדינות חזקות או עשירות כשבאה לידיהן  ההזדמנות. במקום זאת, שני הצדדים צריכים להשתדל לציית באופן מלא ולהיצמד לעקרונות של  צדק.  ואכן, מדובר בעניין בעל חשיבות מכרעת בשמירה על יחסי שלום בין המדינות.

 


דרישה נוספת לשלום בין עמים על בסיס צדק ניתנה בפרק 15 פסוק 89 מתוך הקוראן הקדוש שבו הוא  קובע כי אין לצד כלשהו להסתכל בקנאה במשאבים ובעושר של אחרים (אל-חיג'ר 89:15).. בדומה  לכך, אין מדינה צריכה לחפש שלא בצדק או להשתלט על משאבים של אחרים או של מדינה אחרת  באמתלות כוזבות של ניסיון לסייע או לתמוך בם. לכן, על בסיס מתן מומחיות טכנית, ממשלות לא  צריכות לקחת את היתרון על מדינות אחרות על ידי ביצוע חוזים או עסקאות סחר בלתי הוגנים. בדומה  לכך, על בסיס מתן מומחיות או סיוע, ממשלות לא צריכות לנסות לקחת את השליטה במשאבים או  בנכסים הטבעיים של המדינות המתפתחות.

 

ומצד שני,  היכן יש אנשים או ממשלות פחות משכילים ויש  צורך ללמדם כיצד לנצל כראוי את המשאבים הטבעיים שלהם, אז יש לעשות זאת. ואז, עמים וממשלות תמיד צריכים לחפש כדי לשרת ולעזור לאלה פחותי המזל. עם זאת, שירות כזה  לא צריך להינתן במטרה להשיג הטבות פוליטיות או כאמצעי להגשים את אינטרסים ישימים. אנו  מוצאים כי בשש או שבע העשורים האחרונים, האו"ם השיק תוכניות רבות או קרנות במטרה לסייע  לקידום מדינות עניות. הם עשו מאמצים וערכו מחקרים וגילו משאבים טבעיים במדינות מתפתחות. עם  זאת, ולמרות המאמצים האלה, אף אחת מהמדינות העניות יותר הגיעה לשלב או לרמה של המדינות  המפותחות. אחת הסיבות לכך היא בהחלט שחיתות רחבת היקף על ידי רבים מהממשלות של מדינות  תת מפותחות.

 

בצער רב אני חייב לומר כי למרות זה, כאמצעי לקידום האינטרסים שלהם, המדינות המפותחות

ממשיכות לשתף פעולה עם ממשלות כאלה. הסכמי סחר, סיוע בינלאומי וחוזים עסקיים ממשיכים

להתבצע. כתוצאה מכך, התיסכולים וחוסר המנוחה של המגזרים העניים והמקופחים של החברה

המשיכו לגדול, וזה הוביל למרד וההפרעה הפנימית בתוך המדינות האלה. האנשים העניים של

המדינות המתפתחות הפכו להיות כל כך מתוסכלים מכך שהם יצאו לא רק נגד מנהיגיהם שלהם, אלא

גם נגד הכוחות הגדולים גם כן. זה שיחק לידיהן של קבוצות קיצוניות, שניצלו את התיסכולים, ועודדו

אנשים כאלה לכיוון ההצטרפות לקבוצות האלו ולדגול באידיאולוגיה שלהם מלאת השנאה. התוצאה

הסופית של זה היה שהשלום של העולם נהרס.

 

לפיכך, האיסלאם משך את תשומת לבנו לאמצעים שונים לשלום. זה דורש צדק מוחלט. זה דורש עדות

אמיתית שתינתן באופן תמידי. זה דורש שמבטינו לא ישדרו קנאה לכיוון עושרם של אחרים. זה דורש

שהמדינות המפותחות יניחו לצד את האינטרסים שלהם, ובמקום זה לעזור ולשרת את המדינות הפחות

מפותחות ועניות יותר עם גישה ורוח אמיתית לא אנוכית. אם כל הגורמים והכללים האלה הם יישמרו

וייושמו, אז שלום אמיתי יוקם.

 

אם למרות כל צעדים הנ"ל אלו, עוברת מדינה כלשהי את כל הגבולות ותוקפת מדינה אחרת, ומבקשת

שלא בצדק להשתלט על משאביה, אז מדינות אחרות בהחלט צריכות לנקוט בצעדים כדי לעצור את

האכזריות הזו - אבל הם צריכים תמיד לפעול בצדק כאשר עושים כך.

 

הנסיבות לנקיטת פעולה, המבוססת על המשנה האיסלאמית מפורטות בקוראן, בפרק 49. זה מלמד

שכאשר שתי אומות  שנויות במחלוקת והדבר מוביל למלחמה, אז ממשלות אחרות צריכות מהר לייעץ

להם לכיוון דיאלוג ודיפלומטיה, כך שהן יכולות להגיע להסכם ולפיוס על בסיס הסדר

מוסכם(אל-חוג'וראת 10:49).. אם, לעומת זאת, אחד הצדדים אינו מסכים לתנאיי ההסכם ויוצא

למלחמה, אז מדינות אחרות צריכות להתאחד יחד ולהלחם כדי לעצור את התוקפן. כאשר האומה

התוקפת מובסת ומסכימה למשא ומתן הדדי, ואז כל הצדדים צריכים לפעול להסכם שיוביל לפיוס

ולשלום בר-קיימא. תנאים קשים ובלתי צודקים לא צריכים להיות כפויים שיובילו לקשירת ידיו של צד

מהצדדים, כי לטווח ארוך, זה מביא לחוסר מנוחה, שתביא לתסיסה ולהתפשטותה. התוצאה של חוסר

מנוחה כזה יביא להפרעות ולאי סדרים ולמהומות.

 

בנסיבות כאשר ממשלה של צד השלישי נועדו להביא לפיוס בין שני צדדים, אז זה צריך לפעול בכנות

ואובייקטיביות מוחלטת. אובייקטיביות זו צריכה להישאר גם אם אחד הצדדים מדבר נגדה. לכן, הצד

השלישי צריך לא להציג שום כעס בנסיבות כאלה, לא צריכים לחפש נקמה, ולא לנהוג באופן לא הוגן.

כל הצדדים צריכים לקבל את זכויותיהם הראויים.

 

לפיכך, וכדי לממש את דרישות הצדק, זה חיוני שהמדינות שמנהלות משא ומתן להסדר צריכות בעצמן

לא לשאוף למימוש אינטרסים אישיים, וגם לא לנסות להפיק תועלת יותר על המידה מכל אחת מן

הארצות. הן לא צריכות להתערב שלא בצדק או ללחוץ על אחד מהצדדים שלא בצדק. את המשאבים

הטבעיים של כל מדינה אסור לקחת כתמורה למאמצי השכנת השלום. הגבלות מיותרות ולא הוגנות לא

צריכות להיות מוטלות על מדינות כאלה, כי זה לא הוגן  וגם לא יכול אי פעם להוכיח להיות מקור

לשיפור יחסים בין המדינות.

 

בשל אילוצי זמן, הזכרתי את הנקודות הללו. בקיצור, אם אנו חפצים בשלום שיוקמו בעולם, אז אנחנו

חייבים להשאיר בצד את האינטרסים האישיים והלאומיים של כולנו למטרות יותר טובות, ובמקום זאת

אנחנו צריכים לבסס את היחסים ההדדיים המבוססים בהחלט על צדק. אחרת, חלק מכם אולי יסכים

איתי, כי בשל בריתות, וגושים עלולים להיווצר בעתיד - או אפילו אני יכול להגיד שהם החלו להיווצר -

ואין זה סביר שהאי-סדר יגדל ויתעצם בעולם, אשר יובילו בסופו של דבר להרס עצום. את ההשפעות

של הרס ומלחמה כזו בוודאי תימשכנה במשך דורות רבים. לכן, ארצות הברית, כמעצמה הגדולה

בעולם, צריכה למלא את תפקידה במשחק עם צדק אמיתי ועם כוונות טובות, כפי שתיארתי. אם היא

עושה זאת אז העולם תמיד יזכור בהערצה את המאמצים הגדולים שלה כמעצמה גדולה. תפילתי שזה

יהפוך למציאות.                                                                                                       

 

תודה רבה.                                                                                                                              

תודה לכם שוב.

 

על פי המסורת שלנו, בסוף המפגש אנחנו בדרך כלל מעלים תפילה חרישית. לפיכך, אני אבצע  התפילה החרישית יחד עם האחמדים הנוכחים. ואתם, המארחים שלנו, תוכלו להתפלל בדרך שלכם.